ערב שבת קודש
מתוך הספר: 'דברי משה' על פרשת משפטים:
"שמעתי מפי קודשו של הרב החסיד ודרשן מפואר, המנוח מורנו הרב יהודה ליב פולנאיר, שאמר טעם על מאמרם ז"ל (ערכין ט"ו, עמוד ב'), שאמרו: "שלושה נלקים בעוון לשון הרע: האיש המדבר לשון הרע, ואותו האיש המקבלו, ואותו האיש שמדברים עליו, שהקשו בזה כל הקדמונים, וכי מה עשה זה שמדברים עליו לשון הרע להיות נלקה עימהם? – ואמר הרב החסיד ז"ל – וכמדומה לי שאמרו בשם הבעל-שם-טוב ז"ל, כי מסיבות העניין המביא לאיזה אדם שידבר לשון הרע על חברו, הנה המסבב הזה הוא אותו האיש עצמו אשר מדברים עליו, כמו שאמרו ז"ל, בפסוק (איוב ל"ב, י"א) "כי פועל אדם ישלם לו" שרצה לומר, החטא עצמו אשר חטא בו האדם הוא המייסר אותו, ורצה לומר שעל-ידי החטא אשר חטא אז נברא קליפה אחת, והקליפה הזאת בעצמה היא המייסרת אותו בייסורים כפי ערך החטא אשר חטא, וכן הוא גם-כן בדבר הזה, כי הלא נודע שמכל דיבור שאדם מוציא מפיו נברא ממנו איזה דבר, ואם הדיבור ההוא בקדושה אז נברא ממנו דבר קדוש, וכן להיפוך אם הוא דיבור שיש בו עבירה אז נברא ממנו גם-כן איזה קליפה, אמנם יש מיני דיבורים שאינם לא מצד זה ולא מצד זה, כמו הדיבורים שאדם מדבר שאין בהם צורך כלל, לא לגוף ולא לנשמה, או שדיבר איזה דיבורים שהיה בהם איזה פניה, גם-כן נברא מהם, רק שאין בהנברא הזה כוח מעצמו לייסרו, אך הוא מיתדבק באיזה אדם רע, ואז האיש הזה המיתדבק בו הוא המדבר בכוח הזה לשון הרע על זה עצמו שמדיבורו נברא כוח הזה, ולזה שפיר הוא גם-דן נלקה, לתקן הדיבורים האלו".