יום שלישי בשבת

מתוך המהר"ל, נתיב הלשון, סוף פרק א':

"ואמר עוד בגמרא בפרק קמא דעבודה זרה (י"ח, ב'): שמא יאמר האדם הואיל ונצרתי לשוני מרע אלך ואגרה בשינה, תלמוד לומר: סור מרע ועשה טוב, ואין טוב אלא תורה, שנאמר: "כִּ֤י לֶ֣קַח ט֭וֹב נָתַ֣תִּי לָכֶ֑ם תּֽ֝וֹרָתִ֗י אַֽל־תַּעֲזֹֽבוּ". ופירוש זה מורה מה שבארנו למעלה, כי הלשון הוא האדם וצריך לשמור שלא יקלקל האדם מה שנחשב בו נפש חיה, כמו שהתבאר, מכל מקום אין קונה בזה מעלה רק שהוא שומר את עצמו מן הרע ואין זה קנין מעלה עליונה. אבל עיקר קניין מעלה שהאדם קונה מדרגה ומעלה נבדלת היא על-ידי הטוב והיא התורה, וזה שאמר סור מרע ועשה טוב, כי הדבר הזה שהיא הנפש המדברת באדם הוא שיתקשר עם התורה השכלית, וזה שלימות האדם לגמרי כאשר תבין ואין להאריך…".