יום שני בשבת

מתוך שמירת הלשון, חלק ב', חלק מפרקים כ"ב-כ"ג:

"…וְזָכוֹר אֵת אֲשֶֹׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם (דברים כ"ד, ט'), שֶׁתְּהֵא מַזְכִּיר זֶה בְּפִיךָ תָּמִיד [רַמְבָּ"ן]. וְכָתַב שָׁם, שֶׁהוּא מִצְוַת עֲשֵׂה מַמָּשׁ, כְּמוֹ (שמות כ', ח'): "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ". (שמות י"ג, ג') "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם" וְכוּ', וְגַם זוֹ כְּמוֹתָם, מִצְוָה בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה, שֶׁנִּזְכַּר הָעֹנֶשׁ הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה ה' לַצַּדֶּקֶת הַנְּבִיאָה, שֶׁלֹּא דִּבְּרָה אֶלָּא בְּאָחִיהָ גְּמוּל נַפְשָׁהּ, אֲשֶׁר אֲהָבַתּוּ כְּנַפְשָׁהּ, וְלֹא דִּבְּרָה בְּפָנָיו שֶׁיֵּבוֹשׁ, וְלֹא בִּפְנֵי רַבִּים, רַק בֵּינָהּ לְבֵין אָחִיהָ הַקָדוֹשׁ בְּצִנְעָה, וְכָל מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים לֹא הוֹעִילוּהָ. גַּם אַתָּה, אִם תֵּשֵׁב, בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר, בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי, לֹא תִּנָּצֵל… וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁנִּזְהָר מֵחֵטְא זֶה, שֶׁהוּא מְבֹרָךְ מִכָּל יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד."