שבוע שנים עשר של התחזקות יום ראשון בשבת


יום ראשון בשבת

טְהוֹר שְׂפָתַיִם, עמ' 18-19. הרב שלמה אבינר שליט"א:

"אמר ריש לקיש: מאי דכתיב: "זאת תהיה תורת המצורע? – זאת תהיה תורתו של המוציא שם רע" (ערכין ט"ו, ב') – לכאורה תמוהים דבריו של ריש לקיש, מחלת הצרעת פגיעתה בעור האדם, בביתו וברכושו, מה הקשר בין מחלת עור גופנית לבין חטא לשון הרע הרוחני-רעיוני במהותו? – אולם, כפי שאמרנו, הדיבור מוציא, חושף ומבטא את מה שנמצא בעומק נפש האדם. אדם אינו יכול להוציא החוצה מה שאין בתוכו פנימה. אדם המדבר רע, מעיד בכך שעולמו הפנימי רע ומקולקל במהותו. מי שמדבר הבלים, סימן שעולמו הפנימי מלא בהבל וריק. לעומתו, מי שמדבר טוב, מוכיח בכך שפנימיותו מלאה טוב, שאם לא כן לא יכול היה להפיק מפיו טוב החוצה. וכשם שפנימיות האדם משפיעה על דיבורו המוכיח את הפנימיות הזו, קיים גם יחס הפוך בו הדיבור המקולקל משפיע על הנפש ופוגם בה. הפעולה החיצונית משפיעה פנימה, בבחינת "וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ" (ירמיה ב', ה'). מחדש ריש לקיש שמחלת הצרעת אינה מחלת עור רגילה, ראשיתה של הצרעת אינה בעיה בעור. מצבו הפנימי-רוחני של האדם משפיע באופן ישיר על גופו ומביא לעונשו – הצרעת. ריקבון העור הוא תוצאה של הריקבון הפנימי. אדם המדבר לשון הרע, הריקבון הפנימי שבתוכו גדול כל-כך עד שהוא מתפשט גם למעטפת החיצונית של הגוף…".