שבת קודש

מתוך עין איה שבת א' עמ' 196, פיסקה רמ"ה:

״סימן ללשון הרע אַסְכָּרָה" – "אם האדם מצייר לעצמו יפה כמה גדולה היא פעולת הלשון וכמה עצמוּ הריסותיה בצאתה אל הפועל, אז יתעוררו כוחותיו לשוב מני און ולא ישלח לשונו לְדַבֵּר דברי רע. אמנם יפול האדם פעמים רבות בפח הכישלון מפני הציור של קלות הדיבור, ש-לוּ יוכל לצייר בנפשו איך פעולה שהיא כל-כך קלה ואינה צריכה לאומץ והתאזרות מצד האדם, תחולל כל-כך נפלאות מַשחיתוֹת… אמנם כל-כך גדול הוא הצד הטוב התדירי של הדיבורים הטובים הבאים מכוח הטוב של בני-האדם, עד שהוצרך לידי אותה ההקלה הנפלאה, למרות ריבוי פעולותיו הנמשכות ממנו…".