יום חמישי בשבת

מתוך שמירת הלשון, שער הזכירה, פרק י"ב:

"וְדַע עוֹד, דְּמִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת בְְּמִדַּת הַשָּׁלוֹם, צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ גַּם כֵּן מֵעִנְיַן קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, דְּמִלְּבַד עֶצֶם הָעֹנֶשׁ שֶׁיֵּשׁ עַל זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (פסחים קי"ח.): כָּל הַמְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע – רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ"ג א'): "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא" וְסָמִיךְ לֵהּ (שמות כ"ב ל'): "לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אוֹתוֹ", עוֹד בָּא הָאָדָם עַל יְדֵי זֶה לִידֵי שִׂנְאַת חִנָּם וּקְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת לְבַסּוֹף. כִּי מִכֵּיוָן שֶׁמְּקַבֵּל אֶת הַדָּבָר תְּחִלָּה לֶאֱמֶת, שֶׁפְּלוֹנִי דִּבֵּר עָלָיו אוֹ עָשָׂה לוֹ עִנְיַן פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, כִּמְעַט אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם, שֶׁיִּמְנַע עַצְמוֹ מִלְּצַעֵר אַחַר כָּךְ אֶת חֲבֵרוֹ וּלְהִתְקוֹטֵט עִמּוֹ עֲבוּר זֶה, וּלְבַסּוֹף נִסְבַּב הַדָּבָר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂים שׂוֹנְאִים גְּדוֹלִים, שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לִבְלֹעַ דָּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְשָׂמֵחַ לְאֵידוֹ. וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הַקַּבָּלָה, שֶׁקִּבֵּל אֶת הַדָּבָר מִתְּחִלָּה לֶאֱמֶת גָּמוּר. וְאִלּוּ הָיָה הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה, לֹא הָיָה בָּא לָזֶה, כִּי כְּשֶׁבָּא אֶחָד אֶצְלוֹ וְסִפֵּר לוֹ אֵיךְ שֶׁפְּלוֹנִי עָשָׂה לוֹ וְסִפֵּר עָלָיו כָּךְ וְכָךְ, יֵשׁ לוֹ לַחֲשֹׁב בְּדַעְתּוֹ: אוּלַי הַדָּבָר שֶׁקֶר מֵעִקָּרוֹ אוֹ הוֹסִיף בּוֹ מְעַט שֶׁקֶר, וְעַל יְדֵי זֶה נִשְׁתַּנָּה הַדָּבָר בְּכֻלּוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ אִם הַמְסַפֵּר לֹא הוֹסִיף בְּזֶה הָעִנְיָן כְּלָל, אוּלַי לֹא סִפֵּר כָּל הָעִנְיָן כְּמוֹת שֶׁהוּא וְגָרַע בּוֹ אֵיזֶה תֵּבוֹת, אוֹ אָמַר בְּנִגּוּן אַחֵר, וְעַל יְדֵי זֶה נִשְׁתַּנֶּה הַדָּבָר לְגַמְרֵי אוֹ לַחֲשֹׁב אֵיזֶה צַד זְכוּת אַחֵר עַל הָאִישׁ, שֶׁבִּשְׁגָגָה הָיָה הָעִנְיָן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וּמִמֵּילָא לֹא הָיָה בָּא הַדָּבָר לִידֵי קטָטָה וּמְרִיבָה וְלִידֵי שִׂנְאַת חִנָּם…".