יום שני בשבת
מתוך מחנה ישראל, פרק ט"ו:
"כתיב: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע וגו' "(תהילים ל"ד, י"ג) – מה שתלה דוד המלך ע"ה עצם החיים הנצחיים, לטובת העוה"ז בשמירת הלשון, נוכל לאמור כי הנה ידוע הוא שעל-כן נקראת נשמתו של האדם בשם נשמת חיים עבור שבה יחיה האדם חיי נצח, ובעל לשון הרע נשמתו הקדושה מסתלקת ממנו עבור זה… והאיש החוסם את פיו מלדבר דיבורים האסורים זוכה לחיי העולם הבא, לאור הגנוז לצדיקים, כמו שכתב הגר"א בשם המדרש, שעל כל רגע ורגע שאדם חוסם את פיו זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכול לשער, על-כן הזהיר אותנו דוד המלך ע"ה, ואמר: מי האיש החפץ חיים בעולם הבא ולראות טוב בעולם הזה נצור לשונך מרע… וכמה גדול כוחה של לשון הרע שהיא שקולה כנגד ג' עוונות החמורים כדאיתא בערכין: תנא דבי ר' ישמעאל: כל המספר לשון הרע מגדיל עוונות כנגד ג' עבירות… בא להודיעך שקשה לשון הרע משלושה עוונות הללו. דבר אחר: שהורג את הנפש אינו הורג אלא אחת, והאומר לשון הרע הורג שלושה: המספרו, המקבלו ומי שנאמר עליו…".