שבת קודש
מתוך אורות הקודש ג', עמ' רע"ו:
"הארת רוח הקודש מבררת להאדם את הגודל שבכוח הדיבור, את המפעל הגדול של מהות הדיבור, היא מצגת בבהירות לעיני רוחו איך נשאב כל דיבור מראשית יצירתו עד התגלמותו לכלל דיבור, ואחר-כן איך הוא הולך ופועל בהימסרו לחלל המרחב הגדול בהתאחדו עם היצירה הגדולה. קביעות הרעיון בהרחבה והכרה פנימית באיכות הגדולה של הדיבור יעשה את האדם אחראי גדול על כל מוצא שפתיו, ערכי הדיבורים, מלאי העניין של קדושה, יתרוממו למעלתם האמיתית, וחרדה צודקת מלאה מוסר תתקוף אותו מבלי להפקיר דיבוריו שלא לשוח שיחת חולין. וכשם שמחשבה זו היא מתוצאת רוח הקודש בהארתה, כך פעולתה המוסרית, מביאה לידי רוח הקודש".
לתוספת ביאור לחץ כאן
כל מילה שאדם מוציא, היא תוצאה של עולמו הפנימי. אם עולמו הפנימי הוא עם רוח הקודש (לא במובן הרגיל של המושג הזה – אלא הכוונה למשהו רוחני גבוה וקדוש) – אז הוא ייזהר בכל מילה, כי הוא מבין שזה בא ממקום גבוה ולא סתם מילה