יום ראשון בשבת

מתוך לאמונת עתנו חלק ו' עמוד קע"ג:

"קבלת לשון הרע מביאה עימה רעה מעשית בפועל, מחלוקת, שנאה ורדיפת הזולת, המכלות כל חלקה טובה ברקמת החיים החברתית העדינה. אולם, עוד היא פועלת רעה נוראה וחמורה יותר על תכונתו הנפשית של מקבל לשון הרע. המאמין ללשון הרע מתרגל לדון כל מעשה סתום לכף חובה, ומשריש בנפשו הסתכלות שלילית וחשדנית על הכול. תחת המבט החיובי האופטימי הטוב והתמים, הוא מתרגל להעריך את הרע יתר על המידה, עד שהכול חשוב בעיניו ונראה לו כפועל נגדו, כזומם רעתו ומחפש להכשילו. זו נפילה מוסרית נוראה המשבשת את הדעה הישרה והשופטת כל דבר ועניין, כל דעה נכונה וכל מעשה טוב, התורה מעוקלת ושגויה, כהתחזות מליאה תככים ורוע החפצה להפילו. הסתכלות כזאת משתעבדת לרע העולמי ומעניקה לו ערך וחשיבות שמעבר לכל הגיון וחשבון ישר ונכון, ומאמללת מאוד את בעליה. הרעה המעשית היוצאת מקבלת לשון הרע היא מוגדרת ופרטית, אולם הרעה הנפשית פוגעת בהשקפת העולם, מעמידה בבחינה את הבריות והמציאות, ומשפיעה על כל ההתייחסות הבריאה והנורמלית אל היחיד, אל החברה ואל העולם, הכול נעשה מושפל תחת הסתכלות העץ הרעה וקלקולה הנפשיים. צריך אדם להתפלל תפילה מיוחדת להינצל מהסתכלות רעה זאת…".