יום חמישי בשבת

מתוך שמירת הלשון חלק ב' פרק ג':

"וְהִנֵּה יָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתַב בְּ"סֵפֶר חֲסִידִים", שֶׁמִּצְוָה שֶׁאֵין לָהּ דּוֹרְשִׁים הִיא כְּמֵת מִצְוָה, וְאוֹתָהּ מִצְוָה מְקַטְרֶגֶת וְאוֹמֶרֶת: כַּמָּה גְּרוּעָה אָנֹכִי, שֶׁנִּתְעַלַּמְתִּי מִכֹּל וָכֹל. וְהִנֵּה זוֹ הִיא אֲפִלּוּ רַק בְּמִצְוָה אַחַת, וְכָל שֶׁכֵּן לְפִי מַה שֶּׁעָרַכְנוּ לִפְנֵי הַקוֹרֵא, שֶׁיֵּשׁ חֵלֶק גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, הַמְדַבֵּר מֵעִנְיַן זְהִירוּת כֹּחַ הַדִּבּוּר, וּמִמֵּילָא מוּבָן, כַּאֲשֶׁר אֲנָשִׁים אֵינָם זְהִירִים בָּזֶה וּמְשַׁלְּחִים לְשׁוֹנָם כַּאֲשֶׁר יַחְפְּצוּ, חֵלֶק גָּדוֹל בַּתּוֹרָה מֻטָּל בְּבִזָּיוֹן. וְכַמָּה גָּדוֹל שְׂכַר הַנִּזְהָר בָּזֶה שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם, וְהוּא נוֹתֵן כָּבוֹד לַמִּצְוֹת הָאֵלּוּ, וְעָלָיו אָמַר הַכָּתוּב (שמואל א' ב' ל'): "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד…" וְהִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁהַמְקַיֵּם מִצְוָה, אַף שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ עַל זֶה מִפִּי ה' יִתְבָּרַךְ, מַחֲשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ חִדֵּשׁ הַמִּצְוָה, וְזֶהוּ אֲפִלּוּ בְּמִצְוָה אַחַת, וְכָל שֶׁכֵּן בְּזֶה, שֶׁהוּא חֵלֶק גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, יִתְחַזֵּק לְקַיְּמָם וְיַחֲשִׁיבוּ לוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא, כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ חִדֵּשׁ מִדַּעְתּוֹ אֶת כָּל הָעִנְיָנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁכְּתוּבִים בְּאֵלּוּ הַפָּרָשִׁיּוֹת, כַּמָּה גְּדֻלָּה וְכָבוֹד יְקַבֵּל לֶעָתִיד לָבוֹא עֲבוּר זֶה, וְכַמָּה יִשְׂמַח לִבּוֹ עֲבוּר זֶה, וִיקֻיַּם עַל זֶה הָאִישׁ מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (תהילים ק"ח ג'): "יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי ה' ". "