יום שני בשבת

פרקי אבות, פרק א, משנה י"ז: "…וכל המרבה בדברים מביא חטא":

מתוך דברי הרמב"ם על המשנה: – כבר אמר החכם: "בְּרֹ֣ב דְּ֭בָרִים לֹ֣א יֶחְדַּל־פָּ֑שַׁע" (משלי י' י"ט), וטעם הדבר, כי רוב הדברים מיותרים וחטאים, כמו שנברא עתה, כי כאשר מרבה האדם דבריו חוטא בהחלט, לפי שודאי יהיה בדבריו לפחות מילה אחת שאינה ראויה להיאמר ומסימני החכמים מיעוט הדיבור… וכבר אמרו החכמים כי מיעוט הדיבור מורה על כבוד המשפחה והיות האדם מיוחס, אמרו בקידושין ע"א, ב': "שתיקותא דבבל היינו יחוסא…".

מתוך פירוש הרשב"ץ על המשנה: "… וזה תוספת אזהרה לבחור בשתיקה לפני חכמים, כי המתיר עצמו לדבר בפניהם אפילו בדברים קצרים, יבוא להמשיך להרבות דברים וייכשל בהם ויחטא, כי אי-אפשר ברוב דברים מבלי מכשול…והאדם יש לו שתי אוזניים ואין לו אלא לשון אחת, לומר שיהיה דיבורו מועט ושמיעתו מרובה…".